ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב׃

וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃

נטית ימינך תבלעמו ארץ׃

נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך׃

או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך׃

אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך׃

כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי׃

לך זרוע עם גבורה תעז ידך תרום ימינך׃

מזמור שירו ליהוה שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו׃

קול רנה וישועה באהלי צדיקים ימין יהוה עשה חיל׃

הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃

עורי עורי לבשי עז זרוע יהוה עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין׃

חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו׃

מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃

על כן רגע ביום אחד תבאנה מכותיה מות ואבל ורעב ותשרף במו אש כי חזק יהוה אלהים השפט אתה׃

אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃

מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא׃

עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם׃

אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות׃

קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל׃

רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש׃

יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו׃

ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם׃

הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃

למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

יהוה הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים׃

אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך׃

והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו׃

ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃

לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃

וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס׃

שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃

אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃

כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה׃

ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃

תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃

באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמונכא די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא׃

ודריוש מדיא קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין׃

וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃

וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃

והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה׃

לא יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים׃

יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃

באשר הרסים אנחנו תחבלות וכל מרום המתנשא נגד דעת האלהים ושובים כל מזמה למשמעת המשיח׃