נחמתי כי המלכתי את שאול למלך כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל יהוה כל הלילה׃

דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב׃

והמטים עקלקלותם יוליכם יהוה את פעלי האון שלום על ישראל׃

הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃

כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים׃

הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך׃

וגם בכל זאת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל לבה כי אם בשקר נאם יהוה׃

את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם׃

ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש׃

אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה׃

כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃

ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם׃

הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃

אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃

כי בדברם בגאות דברי שוא יצודו בתאות הבשר על ידי זמתם את אשר אך נמלטו מידי ההלכים בדרך תועה׃

כי אחרי המלטם מטמאת העולם בדעת אדנינו ומושיענו ישוע המשיח אם שבו והטבעו בתוכן ונכבשו אחריתם תהיה רעה מראשיתם׃

ויקר להם כאשר יאמר משל האמת הכלב שב על קאו והחזיר עלה מן הרחצה להתגלל ברפש׃

רשע כגבה אפו בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו׃

יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃

הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל׃

כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי׃

אין משכיל אין דרש את אלהים׃

איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה׃