ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך׃

מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃

ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃

הים ראה וינס הירדן יסב לאחור׃

מה לך הים כי תנוס הירדן תסב לאחור׃

מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא׃

אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׃

הלוא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי ים דרך לעבר גאולים׃

עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃

ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃

והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון יהוה אדון כל הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד׃

וכבוא נשאי הארון עד הירדן ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר׃

אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃

ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש׃

ערות על יאור על פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו׃

ובשו עבדי פשתים שריקות וארגים חורי׃

האמר לצולה חרבי ונהרתיך אוביש׃

ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים אני יהוה דברתי׃

אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃

ויאמר יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל׃