חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃

וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃

סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃

כי תשמחי כי תעלזי שסי נחלתי כי תפושי כעגלה דשה ותצהלי כאברים׃

חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם׃

בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם׃

הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃

ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון׃

כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים׃

השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי׃

השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה׃

ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם׃

לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃

שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ׃

לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר׃

וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים׃

אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃

אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך׃

השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃

כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

ידעת כי יעשה יהוה דין עני משפט אבינים׃

אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער׃

כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש׃

אל תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל תבא׃

כי גאלם חזק הוא יריב את ריבם אתך׃

ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם׃

אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃

למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃

אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃

איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃

שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם׃

הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ׃

הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו׃

כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו׃

שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃

כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה׃

גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם׃

אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃

שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃

שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע׃

עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט׃

הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם׃

לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃

ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את המשפט׃

ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת׃

ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם׃

וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃

וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני אמר יהוה צבאות׃

הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃

זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים׃

התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה׃

פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים׃

כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃

אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו׃

ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם׃

ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו׃