כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו׃

ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי׃

ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃

עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃

המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃

ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃

אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח׃

שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃

אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃

ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃

כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃

לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃

בכל מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים׃

הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃

ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ׃

ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה׃

אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם׃

ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את הנחש ונשכם׃

כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי׃

ומי יעצר כח לבנות לו בית כי השמים ושמי השמים לא יכלכלהו ומי אני אשר אבנה לו בית כי אם להקטיר לפניו׃

כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי׃

יהללו את שם יהוה כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים׃

כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃

כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי׃

וכל דארי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי ארעא ולא איתי די ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת׃

אשר היא גופו מלוא הממלא את הכל בכל׃