ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃

]13-03[ וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃

וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃

וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃

ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃

ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃

ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃

ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃

ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך׃

וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה׃

הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על התורה והתהללת באלהים׃

ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור להלכים בחשך׃

ואתה אשר תורה אחרים את נפשך לא תורה אמרת לא תגנב והנך גנב׃

תתהלל בתורה ותנבל את האלהים בעברך את התורה׃

הן המילה מועילה אם תשמר את התורה אבל אם עבר אתה את התורה אז מילתך היתה לך לערלה׃

והערל מלדה המקים את התורה הלא הוא ידין אתך אשר יש לך הכתב והמילה ועברת את התורה׃

כי אם אשר בפנים הוא יהודי ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהלתו כי אם מאת האלהים׃

אלה הם הפרשים מן הצבור אנשים נפשיים ורוח אין בהם׃

שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃

עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃

כחמץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו׃

תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה׃

וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

לא יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים׃

ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃

כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃