תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃

ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃

אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃

אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃

בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃

ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃

בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו׃

ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃

זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃

שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃

לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃

הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃

הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃

ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃

ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃