עלה אלהים בתרועה יהוה בקול שופר׃

שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל׃

כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב׃

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד׃

ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃

ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו׃

וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃

וכל ישראל מעלים את ארון ברית יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות׃

והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים בחצצרות׃

ויהי כאחד למחצצרים ולמשררים להשמיע קול אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית יהוה׃

ויאמר חזקיהו להעלות העלה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר יהוה והחצצרות ועל ידי כלי דויד מלך ישראל׃

זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו׃

כי מלך כל הארץ אלהים זמרו משכיל׃

אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃

ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדני האדנים׃