מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים׃

נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות יהוה לבי ובשרי ירננו אל אל חי׃

כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי׃

כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני׃

הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃

נחלצים אנחנו בכל ולא נדכאים דאגים ולא נואשים׃

ונשאים בכל עת מיתת האדון ישוע בגויתנו למען יגלו גם חיי ישוע בגויתנו׃

ובעבור זאת לא נחת ואף אם יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הפנימי יתחדש יום יום׃

אשר לא נביט אל הדברים הנראים כי אם אל אשר אינם נראים כי הנראים לשעה המה ואשר אינם נראים הם לעולם׃

כי המשיח הוא חיי והמות רוח לי׃

כי עתה זה אסך נסך ועת פטירתי הגיעה׃

ומעתה שמור לי כתר הצדקה אשר ביום ההוא יתננו לי האדון השפט הצדיק ולא לי לבדי כי גם לכל אהבי הופעתו׃

באשר ידעתי כי מהר יעתק משכני כאשר גם גלה לי אדנינו ישוע המשיח׃

יהוה סלעי ומצודתי ומפלטי אלי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי׃

קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה׃

ביום קראתי ותענני תרהבני בנפשי עז׃

נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה׃

וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו׃

ויאמר אלי די לך חסדי כי בחלשה תשלם גבורתי על כן שמח לבי להתהלל בחלשותי למען תשרה עלי גבורת המשיח׃

לכן רצתה נפשי בחלשות ובחרפות ובצרות וברדיפות ובמצוקות בעד המשיח כי כאשר חלשתי אז גבור אני׃

יהוה מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי׃

חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שפרה עלי׃

חלקי יהוה אמרתי לשמר דבריך׃

זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים׃

חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃

ואשמע קול גדול מן השמים לאמר הנה משכן אלהים עם בני האדם ושכן בתוכם והמה יהיו לו לעם והוא האלהים יהיה אתם אלהיהם׃

ומחה אלהים כל דמעה מעיניהם והמות לא יהיה עוד וגם אבל וזעקה וכאב לא יהיה עוד כי הראשנות עברו׃

המנצח יירש הכל ואני אהיה לו לאלהים והוא יהיה לי לבן׃