Psaumes 120:1
שיר המעלות אל יהוה בצרתה לי קראתי ויענני׃
Psaumes 121:1
שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי׃
Psaumes 122:1
שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית יהוה נלך׃
Psaumes 123:1
שיר המעלות אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים׃
Psaumes 124:1
שיר המעלות לדוד לולי יהוה שהיה לנו יאמר נא ישראל׃
Psaumes 125:1
שיר המעלות הבטחים ביהוה כהר ציון לא ימוט לעולם ישב׃
Psaumes 126:1
שיר המעלות בשוב יהוה את שיבת ציון היינו כחלמים׃
Psaumes 127:1
שיר המעלות לשלמה אם יהוה לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם יהוה לא ישמר עיר שוא שקד שומר׃
Psaumes 128:1
שיר המעלות אשרי כל ירא יהוה ההלך בדרכיו׃
Psaumes 129:1
שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל׃
Psaumes 130:1
שיר המעלות ממעמקים קראתיך יהוה׃
Psaumes 131:1
שיר המעלות לדוד יהוה לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני׃
Psaumes 25:6
זכר רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה׃
Psaumes 25:7
חטאות נעורי ופשעי אל תזכר כחסדך זכר לי אתה למען טובך יהוה׃
Génèse 8:1
ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃
Exode 2:24
וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃
Lamentations 3:19
זכר עניי ומרודי לענה וראש׃
Lamentations 5:1
זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃
1 Samuel 18:1-30
1
ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו׃
2
ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו׃
3
ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו׃
4
ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו׃
5
ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול׃
6
ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים׃
7
ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו׃
8
ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה׃
9
ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה׃
10
ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול׃
11
ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים׃
12
וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר׃
13
ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם׃
14
ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו׃
15
וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו׃
16
וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם׃
17
ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים׃
18
ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך׃
19
ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה׃
20
ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו׃
21
ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום׃
22
ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך׃
23
וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה׃
24
ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד׃
25
ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים׃
26
ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים׃
27
ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה׃
28
וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו׃
29
ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים׃
30
ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד׃
2 Samuel 15:1-20
1
ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו׃
2
והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער ויהי כל האיש אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי ישראל עבדך׃
3
ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך׃
4
ויאמר אבשלום מי ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו׃
5
והיה בקרב איש להשתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו ונשק לו׃
6
ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל׃
7
ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי ליהוה בחברון׃
8
כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם ישיב ישיבני יהוה ירושלם ועבדתי את יהוה׃
9
ויאמר לו המלך לך בשלום ויקם וילך חברונה׃
10
וישלח אבשלום מרגלים בכל שבטי ישראל לאמר כשמעכם את קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון׃
11
ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל דבר׃
12
וישלח אבשלום את אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את אבשלום׃
13
ויבא המגיד אל דוד לאמר היה לב איש ישראל אחרי אבשלום׃
14
ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו בירושלם קומו ונברחה כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלום מהרו ללכת פן ימהר והשגנו והדיח עלינו את הרעה והכה העיר לפי חרב׃
15
ויאמרו עבדי המלך אל המלך ככל אשר יבחר אדני המלך הנה עבדיך׃
16
ויצא המלך וכל ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים לשמר הבית׃
17
ויצא המלך וכל העם ברגליו ויעמדו בית המרחק׃
18
וכל עבדיו עברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל הגתים שש מאות איש אשר באו ברגלו מגת עברים על פני המלך׃
19
ויאמר המלך אל אתי הגתי למה תלך גם אתה אתנו שוב ושב עם המלך כי נכרי אתה וגם גלה אתה למקומך׃
20
תמול בואך והיום אנועך עמנו ללכת ואני הולך על אשר אני הולך שוב והשב את אחיך עמך חסד ואמת׃