אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה׃

ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד׃

ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה׃

לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃

ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃

האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃

וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד׃

ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד׃

עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם׃

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד׃

ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין׃

ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה׃

וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו׃

ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃

ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה׃

ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו׃

ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל׃

והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם׃

עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים׃

מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה׃

וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃

והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה׃

עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים׃

ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה׃

והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃

ואם מנחה על המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה׃

ואם מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה׃

והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃

כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה׃

וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח׃

ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא׃

והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃

או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃

וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃

ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃

כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃

וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃

תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃

ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃

וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃

והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃

ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃

וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃

והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃

ומהם ממנים על הכלים ועל כל כלי הקדש ועל הסלת והיין והשמן והלבונה והבשמים׃

וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח׃

כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃

והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יהוה אשר לא יבשו קוי׃