2 Samuel 12:22
ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני יהוה וחי הילד׃
Psaumes 50:15
וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃
Esaïe 26:16
יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו׃
Joël 2:12-14
12
וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃
13
וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה׃
14
מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם׃
Jonas 3:9
מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד׃
Ester 4:16
לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי׃
Psaumes 69:10
ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃
Esaïe 22:12
ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃
Actes 9:9
ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃
2 Samuel 13:31
ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים׃
Job 20:12-14
12
אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃
13
יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃
14
לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃