חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃

והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃

ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃

ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃

ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃

ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃

כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃

וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃

אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃

ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃

ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃

ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃

ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃

על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃

ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃

אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃

ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃

ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃

והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃

כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃

וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃

וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃