ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את נפשי לפני יהוה׃

כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח׃

מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃

יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה׃

היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃

פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך׃

מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי׃

כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה׃

צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך׃

עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃

וירא ויתן יהושפט את פניו לדרוש ליהוה ויקרא צום על כל יהודה׃

ואקרא שם צום על הנהר אהוא להתענות לפני אלהינו לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטפנו ולכל רכושנו׃

ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת ויעתר לנו׃

וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם׃

ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת יהוה אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים ליהוה אלהיהם׃

ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר׃

חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך׃

וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃

ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר׃

ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר יהוה ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים׃

ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם׃

ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו׃

מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד׃

והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי׃

ויזעקו בני ישראל אל יהוה לאמר חטאנו לך וכי עזבנו את אלהינו ונעבד את הבעלים׃

והשיבו אל לבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו׃

ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל יהוה אלהי׃

מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה׃

כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם׃

ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי׃

הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי׃

על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃

אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי׃

הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי׃

כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃

חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃

אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את דרכיך לזרים תחת כל עץ רענן ובקולי לא שמעתם נאם יהוה׃

שובו בנים שובבים נאם יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון׃

כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי׃

אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃

ותהי עליו רוח יהוה וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים׃

ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם׃

התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם׃