ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו׃

כאשר יאמר משל הקדמני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך׃

ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה׃

ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לצבאך לחם׃

ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃

יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃

ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃

היו מארחים איש את רעהו בבלי תלנות׃

שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו׃

תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ׃

לכן כאשר העת בידנו נעשה נא את הטוב עם כל אדם וביותר עם בני אמונתנו׃

ולאביגיל אשת נבל הגיד נער אחד מהנערים לאמר הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדנינו ויעט בהם׃

והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה׃

אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃

ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃

כאינם ידועים וגם ידועים כמתים והננו חיים כמיסרים ולא מומתים׃