וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך׃

לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום׃

חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה׃

ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃

אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃

אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון׃

ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם׃

לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה׃

טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך׃

ידעתי יהוה כי צדק משפטיך ואמונה עניתני׃

כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את בן ירצה׃

חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃

לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים׃

יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני׃

אשרי האיש העמד בנסיונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו׃

הנה מאשרים אנחנו את הסבלים את סבלנות איוב שמעתכם ואת אחרית האדון ראיתם כי רחום וחנון יהוה׃

]12-02[ אני את כל אשר אהב אוכיחם ואיסרם לכן תשקד ותשוב, הנני עמד לפתח ודפק והיה כי ישמע איש לקולי ופתח הפתח אבוא אליו לסעוד עמו והוא עמדי׃

אם סבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו׃

אך אם תהיו באין מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים׃

אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׃