אשר איננו צריך יום יום ככהנים הגדולים ההם להקריב בראשונה על חטאתיו ואחרי כן על חטאת העם כי זאת עשה בפעם אחת בהקריבו את נפשו׃

וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד׃

את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃

ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד׃

כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו׃

מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה׃

קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את יהוה והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש׃

ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים התמיד והשלך מכון מקדשו׃

ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת ערב׃

והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם׃

וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משומם׃

ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים׃

וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃

לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃

כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃

אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃

למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃