ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים׃

ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃

ובענין הרוחניות אחי לא אכחד מכם דבר׃

כי לא נכחד מכם אחי את צרתנו אשר מצאתנו באסיא אשר כבדה עלינו עד למאד ויותר מכחנו עד כי נואשנו מן החיים׃

וזאת האחת אל תעלם מכם אהובים כי יום אחד כאלף שנים בעיני יהוה ואלף שנים כיום אחד׃

כי את זאת נאמר לכם בדבר יהוה כי אנחנו החיים הנותרים עד בא האדון לא נקדם את הישנים׃

אשר מת בעדנו למען אם נשקד ואם נישן חיה נחיה עמו יחד׃

והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים׃

וישכב דוד עם אבתיו ויקבר בעיר דוד׃

ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם׃

והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃

וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃

וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃

כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃

וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃

ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃

כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת׃

ואחרי כן נראה ליותר מחמש מאות אחים כאחד אשר רבם עודם בחיים ומקצתם ישנו׃

אזי גם אשר ישנו במשיח אבד אבדו׃

איה הבטחת באו כי מאז שכבו האבות הכל עמד כמו מראשית הבריאה׃

ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃

ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃

בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת׃

כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃

וירא דוד כי עבדיו מתלחשים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל עבדיו המת הילד ויאמרו מת׃

ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו ויבא בית יהוה וישתחו ויבא אל ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל׃

וירגז המלך ויעל על עלית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני׃

ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך׃

בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך׃

ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי׃

ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃

וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול׃

כי אתם בעת ההיא הייתם בלי משיח מוזרים לעדת ישראל ונכרים לבריתות ההבטחה באין תקוה ובאין לכם אלהים בעולם׃

ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃

אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃

ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃

ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו׃

ואם בחיים האלה לבד בטחים אנחנו במשיח אמללים אנחנו מכל אדם׃