לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃

וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃

ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃

לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃

וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃

כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃

וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם׃

וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום׃

לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃

ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃

ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים׃

ואמרה להם אנחנו קנינו את אחינו היהודים הנמכרים לגוים כדי בנו וגם אתם תמכרו את אחיכם ונמכרו לנו ויחרישו ולא מצאו דבר׃

ויאמר לא טוב הדבר אשר אתם עשים הלוא ביראת אלהינו תלכו מחרפת הגוים אויבינו׃

ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃

מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃

אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃

הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃

קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד׃

למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו חפץ וכל עצביכם תנגשו׃

הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא צום ויום רצון ליהוה׃

שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ׃

לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר׃

וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני אמר יהוה צבאות׃

אתם האדנים תנו לעבדיכם הישר והשוה ודעו כי גם אתם יש לכם אדון בשמים׃

הנה שכר הפעלים אספי קציר שדתיכם אשר עשקתם צעק עליכם וצעקת הקוצרים באה באזני יהוה צבאות׃

שמעו עבדים אל אדניכם לפי הבשר ביראה ורתת ובתם לבבכם כמו למשיח׃

ועבדים בנפש חפצה את האדון ולא בני אדם׃

לכן כל אשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם עשו להם גם אתם כי זאת היא התורה והנביאים׃

וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃

הן בקימכם את המצוה המלכת על כלן כפי הכתוב ואהבת לרעך כמוך תיטיבו לעשות׃

כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃

לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃

ויאמר שמואל הלוא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך יהוה למלך על ישראל׃

ומן די לא יפל ויסגד בה שעתא יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא׃

כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת והן לא תסגדון בה שעתה תתרמון לגוא אתון נורא יקדתא ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי׃

ומן רבותא די יהב לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין ודחלין מן קדמוהי די הוה צבא הוא קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוה צבא הוה משפיל׃

וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃

ידעת כי יעשה יהוה דין עני משפט אבינים׃

אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃

אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃

ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃

ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃

וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃

והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃

בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃

אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃

כי הקרוא באדון בהיותו עבד משחרר הוא לאדון וככה גם הקרוא בהיותו חפשי עבד הוא למשיח׃

אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס אל המקדשים במשיח ישוע הקרואים להיות קדשים עם כל הקראים בשם אדנינו ישוע המשיח בכל מקום שלהם ושלנו׃

למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃

וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃

ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים׃

כי אין משא פנים עם האלהים׃

וכל עשה עול הוא ישא העול אשר עשה ואין שם משא פנים׃