מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃

ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃

הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שפטים בעלי מחשבות רעות׃

אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃

למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃

שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש׃

כי אהבת המשיח דחקת אתנו בהיותנו דנים אשר אם מת אחד בעד כלם כלם מתו׃

ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף׃

ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃

ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃

ואני מזהיר אתכם אחי לשום פניכם בעשי מחלקות ומכשולים לנגד הלקח אשר למדתם וסורו מהם׃

לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃

ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי׃

בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם׃

ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן למכשול אתה לי כי אין לבך לדברי אלהים כי אם לדברי בני אדם׃

אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול׃

נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃

אבל הזהרו פן יהיה אתו הרשיון שלכם למכשל החלשים׃

ויאבד על ידי דעתך אחיך החלש אשר למענו מת המשיח׃

על כן אם מאכלי מכשיל את אחי לא אכל בשר לעולם למען לא אכשיל את אחי׃

ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃

ואין אנחנו נתנים מכשול במאומה פן יהיה שרותנו לנאצה׃

למען תבחנו את המבחרות והייתם זכים ובלי מכשול עד יום המשיח׃

אך מעט יש לי עליך כי שם עמך אנשים דבקים בתורת בלעם אשר הורה את בלק לתת מכשול לפני בני ישראל לאכל מזבחי אלילים ולזנות׃

אפס כי נאץ נאצת את איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות׃

על כן רצוני כי הצעירות תהיינה לאיש ללדת בנים ולהנהיג את בתיהן ולא לתת לאיב תאנה לחרף׃

האהב את אחיו יעמד באור ומכשול אין בו׃