ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו׃

ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃

והיה אני אלך מאתך ורוח יהוה ישאך על אשר לא אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את יהוה מנערי׃

ויאמרו אליו הנה נא יש את עבדיך חמשים אנשים בני חיל ילכו נא ויבקשו את אדניך פן נשאו רוח יהוה וישלכהו באחד ההרים או באחת הגיאות ויאמר לא תשלחו׃

ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו׃

ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה׃

וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה׃

ורוח נשאתני ותבאני כשדימה אל הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי׃

ידעתי איש במשיח זה ארבע עשרה שנה אם היה בגוף לא ידעתי או מחוץ לגוף לא ידעתי האלהים יודע והאיש ההוא לקח עד לרקיע השלישי׃

אשר העלה אל הפרדס וישמע דברים נסתרים אשר נמנע מאיש למללם׃

ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא׃

והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש׃

ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃

בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון׃

נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה׃

יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת׃

פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד יהוה הדר אלהינו׃

כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף׃

תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת הסרפד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת׃

שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה׃

כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו׃

וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד יהוה את עבדיו וזעם את איביו׃

עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃

אשר בידו מצאנו באמונה מבוא אל החסד הזה אשר אנחנו עמדים בו ונתהלל בתקות כבוד האלהים׃

ואומר הרנינו גוים עמו׃

וישעיהו אמר והיה שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים יקוו׃

כי אנחנו בני המילה העבדים את האלהים ברוח ומתפארים במשיח ישוע ואיננו בטחים בבשר׃

שמחו באדנינו בכל עת ועוד הפעם אמר אני שמחו׃

אבל האח השפל יתהלל ברוממתו׃

והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃

עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃