וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃

והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו׃

ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה׃

קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃

הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃

כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃

ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם׃

להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד׃

והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים׃

כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃

הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן׃

ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו׃

הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃

אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃

מדוע אליו ריבות כי כל דבריו לא יענה׃

הרב עם שדי יסור מוכיח אלוה יעננה׃

האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק׃

ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם׃

וכל דארי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי ארעא ולא איתי די ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת׃

אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני׃

ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון׃

והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים׃

והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃