ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃

אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃

ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃

והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃

דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃

וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃

ויהי הוא מצטדק כזאת ויען פסטוס בקול גדול לאמר הנך משתגע פולוס רב הלמוד הביאך לידי שגעון׃

ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃

הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃

ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃

ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃

אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃

ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃

אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃

מעצר וממשפט לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו׃

ויהי אך בקש פולוס לפתח את פיו וגליון אמר אל היהודים לאמר אם היה דבר פשע או מעשה נבלה כי עתה נשאתי ושמעתי אתכם היהודים כמשפט׃

אבל אם היא שאלה על מלין ושמות והדת שלכם ראו אתם ואני אין רצוני להיות שפט על דברים כאלה׃

רק היו להם דברי ריבת לנגדו על עבודת אלהיהם ועל מת אחד ישוע שמו אשר אמר עליו פולוס כי הוא חי׃

ותכבד בעיני השאלה הזאת ואמר החפץ אתה ללכת ירושלים ולהשפט שם על אלה׃

ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם׃

ויאמר אגרפס אל פסטוס האיש הזה יוכל להפטר לולא קרא את הקיסר לדינו׃