2
היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃
3
ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃
4
וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃
5
וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃
6
ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃
7
מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃
8
ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃
9
ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃
10
אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃
11
כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃
12
ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃
13
וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃
14
אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃
15
ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃
16
ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃
