חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי׃

ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם׃

והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃

ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

ואיש לא עלה השמימה בלתי אם אשר ירד מן השמים בן האדם אשר הוא בשמים׃

ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃

ובתוך שבע המנרות דמות בן אדם לבוש מעיל וחגור אזור זהב על לבו׃

מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל׃

אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃

ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר נתן לי כל שלטן בשמים ובארץ׃

ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃

וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃

כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃

מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃

כאשר נתת לו השלטן על כל בשר למען יתן חיי עולמים לכל אשר נתת לו׃

ויהי בדברו זאת ויפח בהם ויאמר אליהם קחו לכם את רוח הקדש׃

והיה כל אשר תסלחו את חטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשמו׃

את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃

וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃

ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃

והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃

ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃

ויאמר פטרוס כסף וזהב אין לי אבל את אשר בידי אתננו לך בשם ישוע המשיח הנצרי קום התהלך׃

ויקפץ ויתהלך ויבא אתם אל המקדש מתהלך ומרקד ומשבח את האלהים׃

ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃

ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃

ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃

ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃

ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃

וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃