ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃

ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃

וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃

ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃

גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃

לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃

הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃

אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃

כי בדברם בגאות דברי שוא יצודו בתאות הבשר על ידי זמתם את אשר אך נמלטו מידי ההלכים בדרך תועה׃

כי אחרי המלטם מטמאת העולם בדעת אדנינו ומושיענו ישוע המשיח אם שבו והטבעו בתוכן ונכבשו אחריתם תהיה רעה מראשיתם׃

ויקר להם כאשר יאמר משל האמת הכלב שב על קאו והחזיר עלה מן הרחצה להתגלל ברפש׃