ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃

ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃

ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃

ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן׃

ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול עד אור הבקר׃

ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת׃

ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו אל תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני חיל׃

ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדו וינסו׃

ויקשר עליו עבדו זמרי שר מחצית הרכב והוא בתרצה שתה שכור בית ארצא אשר על הבית בתרצה׃

ויבא זמרי ויכהו וימיתהו בשנת עשרים ושבע לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו׃

כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃

במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃

כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃

איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃

לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃

בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃

באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃

בה שעתה נפקו אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃

ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃

תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃

באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמונכא די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא׃

כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃

ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃

בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃

כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט׃

הכסילים הלא עשה החיצון גם עשה את הפנימי׃

קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל׃

ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃

ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו ואת כל אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על השרים ועבדי המלך׃

ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צרר היהודיים ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה׃

ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את מרדכי על בית המן׃

אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃

יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃

אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃

כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃

תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃

גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃

הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃

לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות׃

מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו׃

ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי׃

וסבותי אני ליאש את לבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש׃

כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש׃

ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃

וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח׃

קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל׃

פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃

כי לא הבאנו מאומה לעולם בידוע שגם לא נוכל להוציא ממנו מאומה׃