יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃

ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃

הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר׃

הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃

איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים׃

הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם׃

הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃

רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃

ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃

ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃

ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃

ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור להלכים בחשך׃

ואתה אשר תורה אחרים את נפשך לא תורה אמרת לא תגנב והנך גנב׃

תתהלל בתורה ותנבל את האלהים בעברך את התורה׃

כי כן כתוב אאבד חכמת חכמים ובינת נבונים אסתיר׃

כי אחרי אשר בחכמת האלהים לא ידע העולם את האלהים בחכמה היה רצון לפניו להושיע בסכלות הקריאה את המאמינים׃

אל ירמה איש את עצמו והחשב את עצמו חכם בעולם הזה יהי לסכל למען יחכם׃

ועוד כתוב יהוה ידע מחשבות חכמים כי המה הבל׃

מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃

אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃

אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃

כי האיש אשר אין אלה לו עור הוא קצר הראות ושכח את טהרתו מחטאתיו הראשנות׃

כי בדברם בגאות דברי שוא יצודו בתאות הבשר על ידי זמתם את אשר אך נמלטו מידי ההלכים בדרך תועה׃

כי אמרת אך עשרתי מצאתי און לי ולא חסרתי כל ולא ידעת כי אמלל אתה ודוי ועני ועור וערם׃