כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃

ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃

וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים׃

ויאמר יהוה אל יהושע היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך׃

ביום ההוא גדל יהוה את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אתו כאשר יראו את משה כל ימי חייו׃

ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ׃

והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל׃

ואם לא מה זה יצאתם לראות אם איש נביא הן אני אמר לכם כי גם גדול הוא מנביא׃

אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות השמים גדול הוא ממנו׃

כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו׃

מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם׃

ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה׃

הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃

כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה׃

כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל׃

ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא׃

ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי׃

כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃

יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח׃

וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃

אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃

אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃

וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃

ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח׃

כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃

בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך׃

אך כאשר היה רצון האלהים אשר הבדיל אתי מרחם אמי ויקראני בחסדו׃