ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃

ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃

ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃

הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃

בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃

תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃

על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃

ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃

כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃

ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו׃

אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי׃

ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃

אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃

חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃

כה אמר יהוה גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך׃

גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק׃

כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם׃

נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו׃

והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו׃

עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל׃

הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃

ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃

כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃

ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃

והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃

ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃

ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃

ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃

התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם׃

לכן נצאה נא אליו אל מחוץ למחנה ונשא את חרפתו׃

ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃

ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו׃

והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו׃

וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה׃

ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי׃

בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון׃

אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל׃

ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃

כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃

למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃