ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃

מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו׃

זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ׃

כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃

כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃

מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃

אף בל נטעו אף בל זרעו אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם׃

ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃

ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃

ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃

איש אשר לא יעמד בי השלך כשריג החוצה וייבש וילקטום וישליכום אל תוך האש והיה לבער׃

ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃

הלא צורי מכשול המה בסעודתיכם של אהבה ובקלות ראש יאכלו וישתו עמכם ורעים את נפשם עננים הם בבלי מים הנדפים מפני רוח עצי חרף באין פרי אשר מתו פעמים ונעקרו׃