כי היה מלמד אותם כבעל גבורה ולא כסופרים׃

ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃

מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃

]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃

ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃

וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃

ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃

ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃

ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃

שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃

ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃

הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃

ויסיתו בו אנשים אמרים שמענו אתו מדבר גדופים במשה ובאלהים׃

ויעמידו עדי שקר אשר אמרו האיש הזה איננו חדל מהטיח דברים נגד מקום הקדש הזה ונגד התורה׃