למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד יהוה אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני׃

ונפשי נבהלה מאד ואת יהוה עד מתי׃

כי אין במות זכרך בשאול מי יודה לך׃

עששה מכעס עיני עתקה בכל צוררי׃

שמע יהוה תחנתי יהוה תפלתי יקח׃

למנצח מזמור לדוד עד אנה יהוה תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני׃

הביטה ענני יהוה אלהי האירה עיני פן אישן המות׃

ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך׃

יהוה ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל׃

מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמתך׃

הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה׃

כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום׃

חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה׃

אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה׃

למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי׃

ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה׃

ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃

אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא׃

חנון יהוה וצדיק ואלהינו מרחם׃

שובי נפשי למנוחיכי כי יהוה גמל עליכי׃

הזרעים בדמעה ברנה יקצרו׃

הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו׃

ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני׃

בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי יהוה דבר׃

כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך׃

ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה׃

כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני׃

אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני׃

כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך׃

ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה׃

אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן׃

דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו׃

לקרא שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל אבלים׃

לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר׃

שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה׃

בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא׃

כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו׃

ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו׃

ויאמר יהוה אלו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה׃

ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור׃

וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד׃

כל המשפחות הנשארות משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד׃

ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דויד ולישבי ירושלם לחטאת ולנדה׃

אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃

אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃

ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃

ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃

ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃

אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון׃

וגם אתם כעת תתעצבו אך אשוב אראה אתכם ושש לבכם ואין לקח שמחתכם מכם׃

המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים׃

והנה אם נלחץ הוא לנחמתכם ולישועתכם אשר יראה כחה בסבלכם הענוים אשר נסבל אתן גם אנחנו ואם ננחם גם הוא לנחמתכם ולישועתכם׃

עתה אני שמח לא על אשר נעצבתם כי אם על אשר נעצבתם לתשובה כי נעצבתם כרצון אלהים למען לא תשאו נזק במאומה על ידנו׃

כי העצבת שהיא כרצון אלהים תפעל תשובה לישועה אשר איש לא יתחרט עליה אבל עצבת העולם פעלת את המות׃

אשרי האיש העמד בנסיונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו׃

ואמר אליו אדני אתה ידעת ויאמר אלי אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה ויכבסו את שמלתם וילבינום בדם השה׃

לא ירעבו עוד ולא יצמאו ולא יכם שמש ושרב׃

ומחה אלהים כל דמעה מעיניהם והמות לא יהיה עוד וגם אבל וזעקה וכאב לא יהיה עוד כי הראשנות עברו׃