והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃

המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃

והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃

כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון׃

השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃

כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃

ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃

עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃

אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט׃

משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטח ביהוה׃

פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד׃

כבד את יהוה מהונך ומראשית כל תבואתך׃

וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו׃

יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃

נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃

בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃

עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃

מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃

טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל׃

שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו׃

תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ׃

הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם׃

אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און׃

ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׃

ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד׃

ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד׃

להן מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך׃

הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך׃

כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃

אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃

וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃

ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃

וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות׃

ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃

ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃

ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים׃

ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה׃

והננו מודיעים אתכם אחי את חסד אלהים הנתן בקהלות מקדוניא׃

כי מעיד אנכי אשר לפי כחם ויותר מכחם התנדבו׃

אבל כאשר הותרתם בכל באמונה ובדבור ובדעת ובכל זריזות ובאהבתכם אתנו כן גם תותירו בחסד הזה׃

כי ידעים אתם את חסד אדנינו ישוע המשיח כי בהיותו עשיר נעשה רש בעבורכם למען תעשירו על ידי רישו׃

וכל איש כאשר ידבנו לבו לא מצער ולא מאנס כי הנתן בלב שמח יאהבנו אלהים׃

ככתוב פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד׃

למען תעשירו בכל לכל התמימות הפעלת תודה לאלהים על ידינו׃

ויכבדו את האלהים על משמעת הודאתכם לבשורת המשיח ועל תמת התחברותכם אליהם ואל כלם׃

מי שגנב אל יסף לגנב כי אם ייגע ובידיו יעשה את הטוב למען יהיה לו לתת לאיש מחסור׃

את עשירי העולם הזה תצוה שלא ירום לבבם גם לא יבטחו בעשר הבוגד כי אם באלהים חיים המספיק לנו די והותר לשבע׃

ויאצרו להם אוצר ליסוד טוב לעתיד שישיגו את חיי העולם׃

כי שמחה גדולה ונחמה יש לנו באהבתך באשר היתה רוחה למעי הקדושים אחי על ידיך׃

כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים׃

ואל תשכחו לגמל חסד ולתת לאביונים כי זבחים כאלה יערבו לאלהים׃

זאת העבודה הטהורה והברה לפני האלהים אבינו לבקר את היתומים והאלמנות בלחצם ולשמר את עצמו נקי מחלאת העולם׃

היו מארחים איש את רעהו בבלי תלנות׃

איש איש כמתן החסד אשר קבל תעזרו איש לרעהו כגזברים ממנים על חסדי אלהים הרבים׃

בזאת הכרנו את האהבה כי הוא נתן את נפשו בעדנו גם אנחנו חיבים לתת את נפשתינו בעד אחינו׃

בני אל נא נאהב במלין ובלשון כי אם בפעל ובאמת׃

כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃

אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃

לכן אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חתה על ראשו׃

גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃

וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃

יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃

וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃

ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃

ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃

ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃

ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃

השתתפו בצרכי הקדושים רדפו הכנסת ארחים׃

גיוס המארח אותי ואת כל הקהלה שאל לשלומכם ארסטוס סכן העיר וקורטוס אחינו שאלים לשלומכם׃

ויש לה עדות על מעשיה הטובים שגדלה בנים והכניסה ארחים ירחצה את רגלי הקדשים ותמכה את העשוקים ורדפה כל מעשה טוב׃

אהבת האחים תעמד׃

זכרו את האסורים כאלו אתם אסורים עמהם ואת הנלחצים באשר גם אתם בבשר׃

היו מארחים איש את רעהו בבלי תלנות׃

חביבי באמונה כל מעשיך עם האחים ועם הארחים׃

כי בעבור שמו יצאו ולא לקחו מאומה מן הגוים׃