ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃

ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה׃

וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃

וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃

יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃

יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃

ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃

ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃

ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך׃

או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃

איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה׃

והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃

ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃

ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃

ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃

וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃

וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃

ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃

זכרו את אשת לוט׃

כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃

אבל המבקשים להעשיר יפלו בנסיון ובמוקשים וברב תאות סבלות ומשחיתות המשקיעות את האדם בשחת ובאבדון׃

כי שרש כל הרעות אהבת הכסף ויש אשר ערגו לו ויסורו מן האמונה ויעציבו את נפשם במכאבים רבים׃

ומסרים ופחזים וגבהי רוח והלכים אחרי תענוגים יותר מאחרי האלהים׃

אל תאהבו את החלד ואת דברי החלד אם יאהב איש את החלד אין בו אהבת האב׃

כי כל אשר בחלד תאות הבשר ותאות העינים וגאות ההון איננו מן אבינו כי אם מן החלד׃