Esaïe 21:11
משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃
Esaïe 21:12
אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃
Esaïe 34:1-17
1
קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה׃
2
כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח׃
3
וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם׃
4
ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה׃
5
כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט׃
6
חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום׃
7
וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן׃
8
כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון׃
9
ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃
10
לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה׃
11
וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו׃
12
חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס׃
13
ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה׃
14
ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח׃
15
שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה׃
16
דרשו מעל ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן׃
17
והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה לדור ודור ישכנו בה׃
Esaïe 63:1-7
1
מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃
2
מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃
3
פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי׃
4
כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃
5
ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃
6
ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃
7
חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו׃
Jérémie 49:7-22
7
לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃
8
נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו׃
9
אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים׃
10
כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו׃
11
עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃
12
כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה׃
13
כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם׃
14
שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה׃
15
כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם׃
16
תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה׃
17
והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה׃
18
כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃
19
הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני׃
20
לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם׃
21
מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה׃
22
הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה׃
Ezechiel 25:12-14
12
כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם׃
13
לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו׃
14
ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃
Ezechiel 35:1-15
1
ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2
בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃
3
ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃
4
עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃
5
יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃
6
לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃
7
ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃
8
ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃
9
שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃
10
יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃
11
לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃
12
וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה׃
13
ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃
14
כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃
15
כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃
Abdias 1:1-14
1
חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃
2
הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃
3
זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃
4
אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה׃
5
אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות׃
6
איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃
7
עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃
8
הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃
9
וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל׃
10
מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃
11
ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם׃
12
ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה׃
13
אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו׃
14
ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה׃
Malachie 1:4
כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם׃
Génèse 27:40
ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃
Génèse 27:41
וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃
Nombres 20:14-21
14
וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו׃
15
וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו׃
16
ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך׃
17
נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך׃
18
ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך׃
19
ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה׃
20
ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה׃
21
וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו׃
Deutéronome 2:4-8
4
ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד׃
5
אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר׃
6
אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם׃
7
כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר׃
8
ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב׃
Deutéronome 23:7
לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו׃
2 Chroniques 28:17
ועוד אדומים באו ויכו ביהודה וישבו שבי׃
Psaumes 83:3-8
3
על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך׃
4
אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד׃
5
כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו׃
6
אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים׃
7
גבל ועמון ועמלק פלשת עם ישבי צור׃
8
גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה׃
Psaumes 137:7
זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃
Lamentations 4:21
שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃
Lamentations 4:22
תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך׃
Ezechiel 25:12
כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם׃
Ezechiel 35:5
יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃
Ezechiel 35:6
לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃
Ezechiel 35:11
לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃
Joël 3:19
מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם׃
Abdias 1:10-14
10
מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃
11
ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם׃
12
ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה׃
13
אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו׃
14
ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה׃
Malachie 1:2
אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם יהוה ואהב את יעקב׃
Psaumes 85:5
הלעולם תאנף בנו תמשך אפך לדר ודר׃
Ecclesiaste 7:9
אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח׃
Esaïe 57:16
כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי׃
Michée 7:18
מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא׃
Ephésiens 4:26
רגזו ואל תחטאו אל תשקע החמה על רגזכם׃
Ephésiens 4:27
גם לא תתנו מקום לשטן׃
Ephésiens 5:1
לכן לכו בדרך האלהים כבנים חביבים׃