ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃

לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃

לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם׃

צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך׃

ויצעקו בני ישראל אל יהוה כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה׃

הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם׃

ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה׃

ויכעס אסא אל הראה ויתנהו בית המהפכת כי בזעף עמו על זאת וירצץ אסא מן העם בעת ההיא׃

הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה׃

ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדולה אנחנו׃

כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃

כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃

לשפט יתום ודך בל יוסיף עוד לערץ אנוש מן הארץ׃

עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃

אטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה׃

עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃

גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם׃

מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו׃

נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים׃

אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃

למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃

עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃

יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃

כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃

הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃

הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו׃

כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות׃

אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃

שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃

והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך׃

לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃

כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃

שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ׃

לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר׃

וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו׃

לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃

עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה׃

אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם׃

על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃

וישאלהו גם אנשי הצבא לאמר ואנחנו מה נעשה ויאמר אליהם איש אל תזעזעו ואל תלשינו איש ויהי די לכם בשכרכם׃

אבל מונים אתם ועשקים אף את אחיכם׃

הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃

זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים׃

התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה׃