ויתן יהוה לישראל מושיע ויצאו מתחת יד ארם וישבו בני ישראל באהליהם כתמול שלשום׃

ויחן יהוה אתם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה׃

הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר יהוה אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר׃

ולא דבר יהוה למחות את שם ישראל מתחת השמים ויושיעם ביד ירבעם בן יואש׃

פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃

ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃

הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃

מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃

ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃

]12-02[ אני את כל אשר אהב אוכיחם ואיסרם לכן תשקד ותשוב, הנני עמד לפתח ודפק והיה כי ישמע איש לקולי ופתח הפתח אבוא אליו לסעוד עמו והוא עמדי׃

למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃

עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃

מה תחשבון אל יהוה כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה׃

אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃

באשר הרסים אנחנו תחבלות וכל מרום המתנשא נגד דעת האלהים ושובים כל מזמה למשמעת המשיח׃