אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃

שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך׃

והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃

יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח׃

שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו׃

בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו׃

נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃

נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃

התקוששו וקושו הגוי לא נכסף׃

ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃

כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃

ואהי להם כמו שחל כנמר על דרך אשור׃

שחתך ישראל כי בי בעזרך׃

ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃

יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל׃

כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃

והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃

יהוה ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל׃

וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו׃

כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך׃

באים להלחם את הכשדים ולמלאם את פגרי האדם אשר הכיתי באפי ובחמתי ואשר הסתרתי פני מהעיר הזאת על כל רעתם׃

כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃

כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃