ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל רבתא די אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי׃

ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה׃

עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃

עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם׃

כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃

כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃

הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃

ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃

תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה׃

לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃

איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים׃

אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃

ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃

גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃

ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם הלוא כאשר התעלל בהם וישלחום וילכו׃

ולא שמעו ויקשו את ערפם כערף אבותם אשר לא האמינו ביהוה אלהיהם׃

וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלהים ויקש את ערפו ויאמץ את לבבו משוב אל יהוה אלהי ישראל׃

כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי אל העיר הזאת ועל כל עריה את כל הרעה אשר דברתי עליה כי הקשו את ערפם לבלתי שמוע את דברי׃

אך הוכח תוכיחו איש את רעהו יום יום עד שיקרא היום למען אשר לא יקשה איש מכם את לבו במדוחי פשע׃

רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל שבי לארץ אין כסא בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה׃

אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם׃

רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃

כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה נאם אדני יהוה׃