ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך׃

שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃

למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום׃

אף בלב עולת תפעלון בארץ חמס ידיכם תפלסון׃

יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק׃

מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃

אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו׃

פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים׃

כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃

אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃

וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה׃

ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו׃

ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ורבי המלך ועשרה אנשים אתו אל גדליהו בן אחיקם המצפתה ויאכלו שם לחם יחדו במצפה׃

ואת כל היהודים אשר היו אתו את גדליהו במצפה ואת הכשדים אשר נמצאו שם את אנשי המלחמה הכה ישמעאל׃

רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃

אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה׃

למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרנה׃

ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד׃

ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר׃

ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ׃

בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר נקרא שמו בלטשאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את הדבר ובינה לו במראה׃

כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר׃

ויאמר אליהם לא לכם לדעת העתים והזמנים אשר יעד האב בשלטנו׃

יען אשר שת יום לשפט תבל בצדק על ידי איש אשר הפקידו ויתן עדות נאמנה לכלם בהקימו אתו מן המתים׃

ועל דבר העתים והזמנים אין צרך לכתב אליכם אחי׃