ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב׃

ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל יהוה אלהי׃

ויהי כשמעי את הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים׃

אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב׃

כי אתה אלהי מעוזי למה זנחתני למה קדר אתהלך בלחץ אויב׃

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה׃

מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי׃

ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃

כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי׃

התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃

וכי יבקש איש להרע להם תצא אש מפיהם ואכלה את איביהם וכן כל המבקש להרע להם מות יומת׃

שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃

ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃