כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃

ויהי כראותו רבים מן הפרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצפעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצף הבא׃

ויאמר אל המון העם היצאים להטבל על ידו אתם ילדי הצפעונים מי הורה אתכם להמלט מפני הקצף הבא׃

ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם׃

בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם׃

לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא אני יהוה נעניתי לו בה ברב גלוליו׃

כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי אני יהוה נענה לו בי׃

ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי אני יהוה׃

וישאל שאול ביהוה ולא ענהו יהוה גם בחלמות גם באורים גם בנביאם׃

וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃

ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃

פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃

אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃

זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו׃

זבח רשעים תועבה אף כי בזמה יביאנו׃

מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה׃

ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃

ובשו החזים וחפרו הקסמים ועטו על שפם כלם כי אין מענה אלהים׃

העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃