והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה׃

והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה׃

וכלה אפי והנחותי חמתי בם והנחמתי וידעו כי אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם׃

ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה׃

ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה׃

ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה׃

בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה׃

ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה׃

ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה׃

ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה׃

וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם׃

ובבאה הנה באה וידעו כי נביא היה בתוכם׃

וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל הגוים וכנסתים על אדמתם ולא אותיר עוד מהם שם׃

ושלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם ינצלו׃

נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה׃