וכהצר לו חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו׃

הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי׃

לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך׃

על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃

למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה׃

ואנחנו ידענו כי כל מה שאמרה התורה מדברת אל אלה אשר תחת התורה למען יסכר כל פה והיה כל העולם מחיב לפני אלהים׃

מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם׃

מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד׃

בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף יהוה׃

אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃

ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃

והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃