שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול׃

על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו׃

מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה׃

עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר׃

מדי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה׃

ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃

והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃

שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃

כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים׃

מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה׃

ישבתי בלבנון מקננתי בארזים מה נחנת בבא לך חבלים חיל כילדה׃

שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון׃

רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה׃

שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה׃

רעדה אחזתם שם חיל כיולדה׃

בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃

אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃

על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃

עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה׃

חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃

כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט׃