איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃

הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה׃

והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃

ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד׃

ומלאך אחר בא אחריו ויאמר נפלה נפלה בבל העיר הגדולה כי השקתה כל הגוים מיין חמת תזנתה׃

ויקרא בקול עז לאמר נפלה נפלה בבל הגדולה ותהי נוה שערים ומשמר לכל רוח טמא ומשמר לכל עוף טמא ונמאס׃

על כן רגע ביום אחד תבאנה מכותיה מות ואבל ורעב ותשרף במו אש כי חזק יהוה אלהים השפט אתה׃

הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃

על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃

הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃

על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס׃

והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃

ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃

בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום׃

באדין מן קדמוהי שליח פסא די ידא וכתבא דנה רשים׃

ודריוש מדיא קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין׃

ויבכו ויספדו עליה מלכי ארץ אשר זנו והתענגו עמה בראתם את עשן שרפתה׃

וסחרי הארץ בכים ומתאבלים עליה כי עתה לא יקנה עוד איש את משא אניותם׃

וכל חבל וכל בעל מעברת והמלחים וכל עשי מלאכה בים עמדו מרחוק׃

ויזרקו עפר על ראשיהם ויצעקו בכה וספוד לאמר אוי אוי העיר הגדולה אשר בה העשירו מהונה כל אשר להם אניות בים כי בשעה אחת החרבה׃

הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמי׃

כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך׃

כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך׃

עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרביתי רפאות תעלה אין לך׃

אין כהה לשברך נחלה מכתך כל שמעי שמעך תקעו כף עליך כי על מי לא עברה רעתך תמיד׃