שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו׃

והבשת אכלה את יגיע אבותינו מנעורינו את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם׃

כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי׃

זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃

הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃

היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃

והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני׃

חננו יהוה חננו כי רב שבענו בוז׃

רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים׃

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ׃

עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך׃

זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃

והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים׃

נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו׃

ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם׃

תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃

כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃

כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃

כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃

ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃

ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃

יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃

ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃

וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה׃

ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃

וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית הגדול שרף באש׃

הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃

יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃

שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃

מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים׃

ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך׃

ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃

ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה׃

והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה׃

ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר׃

אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו׃

ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים התמיד והשלך מכון מקדשו׃

ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס׃

ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃

והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם׃

וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משומם׃

וינתן לי קנה דומה למטה ויעמד המלאך ויאמר קום ומד את היכל יהוה ואת המזבח ואת המשתחוים בו׃

ואת החצר אשר לפנימה להיכל השלך חוצה ואל תמדנה כי נתנה לגוים ורמסו את העיר הקדשה ארבעים ושנים חדשים׃