והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל נהר פרת׃

אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו׃

ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃

כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה׃

באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים׃

ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ׃

בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ׃

באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה׃

כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃

ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד׃

ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים׃

משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃

ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים׃

כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר׃

הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור׃

יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ׃

ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה׃

הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו עררו ארמנותיה שמה למפלה׃

והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה׃

והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה׃

ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו׃

משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים׃

כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב׃

ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך יתץ בחרבותיו׃

בפרסות סוסיו ירמס את כל חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד׃

והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד׃

כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים׃

ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה׃

כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים׃

בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם נאם אדני יהוה׃

וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם׃

ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם׃

ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי יהוה דבר׃

כה אמר יהוה על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים׃

ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנותיה׃

וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד׃

הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל׃

אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃

ואמר ישב האי הזה ביום ההוא הנה כה מבטנו אשר נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו׃

ונפל אשור בחרב לא איש וחרב לא אדם תאכלנו ונס לו מפני חרב ובחוריו למס יהיו׃

וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה׃

לכן כה אמר אדני יהוה הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים׃

והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים אמר אדני יהוה׃

הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר׃

וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה וייטב בעיניהם׃

ואמר ישב האי הזה ביום ההוא הנה כה מבטנו אשר נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו׃

ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים׃

ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים׃

והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם׃

ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים׃

הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר׃