עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃

אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה׃

בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃

ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב׃

גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו׃

ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים׃

ויחר אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה׃

אתה נורא אתה ומי יעמד לפניך מאז אפך׃

ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃

באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃

כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה׃

ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה׃

והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ׃

בחצים ובקשת יבוא שמה כי שמיר ושית תהיה כל הארץ׃

לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃